מה הקשר בין – קאדילק מצופה כפיות, פסל של סוס, חולצה חתומה של מרדונה, יצירה של אנדי וורהול ו.. מסבנה עתיקה מהתקופה העותמאנית?

הפתעה מרעננת ומיוחדת במינה חיכתה לי במהלך סיור ביפו. לאחר שהתעדכנתי בהכנות לחפירה בחומה העתיקה ובמדרגות הספרדיות לקחו אותי מנהל מחוז תל אביב דיאגו ברקן ומנהל מרחב מרכז עמית שדמן, לביקור במוזיאון ולהיכרות עם אחד האנשים המרתקים שהכרתי – אורי גלר.

מוזיאון אורי גלר נבנה בתוך מבנה עתיק מהתקופה העותמאנית. המבנה, שנבנה בסביבות שנת 1900, היה במשך שנים מוזנח ולא נגיש. כשאורי גלר רכש את המקום, ששימש כמחסן, הוא היה מעופש ומלוכלך, צמיגים ובטון הסתירו את האבן המקורית, וחולדות הסתובבו בחללים. לאט לאט, בהשקעה של מיליונים ובליווי ארכיאולוגים של רשות העתיקות, החל לנקות ולחשוף את המבנה, עד שבמפתיע נחשפה מסבנה – מפעל לייצור סבון, מהתקופה העותמאנית. במקום נחשפו מתקניםה אופייניים

לתהליך יצירת הסבון, שטחי פעילות באולם המרכזי, וגם שני חללים תת-קרקעיים, שאולי שימשו כמחסנים לסבון. המתקנים התגלו במצב השתמרות מצוין, שמאפשר לשחזר ללא קושי את תהליך היצור במקום, ולהשוותו למפעלים היסטוריים דומים, כמו גם למפעלים מסורתיים, ששימרו את תהליך היצור המסורתי. מלבד בית המלאכה עצמו, נחשפו במקום גם מקטרות, כנראה של פועלים שעבדו במסבנה. היום, הן מוצגות במוזיאון המרשים.

הביקור במוזיאון אורי גלר הוא חוויה מרתקת. עושר ויזואלי עצום, שמשלב עתיק, חדש וישן. שלל מזכרות משחקנים ואמנים מפורסמים, לצד כלים פשוטים וסימבוליים, יצירות אמנות תלויות ליד פוסטרים ישנים. לכל פריט יש סיפור מרתק, שאורי מיטיב לספר, והכל משתלב בחלל המבנה העות’מאני המרשים והמרהיב.